החלטה בתיק בש"א 156545/07

1.         המבקש (להלן: "הבנק") הגיש בקשה לדחיית התביעה על הסף מפאת התיישנות, בהתאם לתקנה 101 לתקנות סדר הדין האזרחי.

2.         הבנק טען, כי התביעה הוגשה נגד הבנק לפיצוי בגין נזק שנגרם לתובעת, לטענתה, כתוצאה מהגדלת מסגרת אשראי בחשבונה שלא על פי זכויות החתימה הפורמליות.

על פי סעיף 5 לכתב התביעה,  האירוע של הגדלת מסגרת האשראי בחשבון התובעת, התרחש ביום 19/11/91, והגדלת מסגרת זו, הובילה לטענת התובעת להתמוטטותה הכלכלית והתביעה היא בגין סכום של 500,000 ש"ח בצירוף ריבית מיום 19/11/91.

3.         הבנק טען, כי כעולה מסעיפים 4 ו-5 לכתב התביעה, ענייני התובעת הופקדו בידי אחד - מר טיזבי ביג'ן (להלן: "ביג'ן") והוא זה שביקש את הגדלת מסגרת האשראי.

מכאן עולה, כי הגשת תביעה ביום 31/1/07 בגין אירועים שהתרחשו בחודש נובמבר 1991, היא הגשת תביעה באיחור המוביל לדחיית התובענה על הסף בגין התיישנות.

4.         הבנק טען, כי בכתב התביעה אמנם נטען, כי הדירקטורים של התובעת שהו בחו"ל ולא היו מודעים לפעילותו של ביג'ן, ונכחו לדעת על מעשיו רק כשהגיעו ארצה, אך הבנק טוען, כי התובעת היא החברה ולא אותם דירקטורים (ששמם לא פורט) והתובעת היא אישיות משפטית בפני עצמה.

5.         הבנק טען, כי החברה התובעת עצמה לא יכולה לטעון, שהיא לא ידעה על הגדלת מסגרת האשראי בחשבונה כיוון שלאור מגנוני בקרה הקיימים בחברה, ברור כי היה על החברה עצמה לדעת על הפעולות אשר בוצעו בחשבונה.

וראה לעניין זה גם סעיפים 47 ו- 46 לחוק החברות תשנ"ט - 1999.

6.         התובעת מאשרת בסעיף 4 לכתב התביעה, כי האורגן אשר ניהל בפועל את ענייניה היה ביג'ן ועל כן על פי סעיפים 46 ו- 47 לחוק החברות, פעולותיו הן כפעולות החברה לאותו עניין.

7.         עוד טען הבנק באשר לסעיף 8 לחוק ההתיישנות, כי במקרה דנן, לא ניתן לטעון, כי הדירקטורים לא יכלו לדעת על הגדלת מסגרת האשראי. והם יכלו באמצעים פשוטים כמו: שיחת טלפון, פקס, או קבלת דו"חות כספיים לדעת על המתרחש בחברה ועל ניהול כספיה ומשלא עשו כן, בוודאי שאין תחולה לסעיף 8 בענייננו.

8.         לבקשה לא צורף תצהיר שכן הטעונים שנטענו בה הם טעונים משפטיים וכן טענות עובדתיות אשר כתובות בכתב התביעה עצמו.

9.         התובעת טענה בתגובה, כי דין טענת ההתיישנות להידחות:

א)         החברה הפקידה בפני ביג'ן רק את ענייני ניהול היו יום של אולם האירועים של החברה והוא לא היה רשאי למשוך שיק או סכום העולה על 1,000 דולר.

ב)         הבנק שיתף פעולה עם ביג'ן, ואישר הגדלת מסגרת אשראי לחברה ללא סמכות כדין וללא החלטה כדין של דירקטורים של החברה. (סעיף 7 לכתב התביעה).

ג)          הבנק עשה יד אחד עם ביג'ן ומתוך תרמית ו/או מרמה הגדיל את אשראי החברה ב- 500,000 ש"ח ללא החלטה כדין של הדיקרטורים, חייב אותה שלא כדין בריביות מופרזות וגרם להתמוטטות הכלכלית שלה (סעיף 12 לכתב התביעה).

ד)      ביג'ן לא היה האורגן של החברה והדיקרטורים של החברה שנאלצו לברוח מאירן לארה"ב בשנת 1979 התגוררו בחו"ל ולא ידעו על מעשה התרמית ו/או ההונאה עד דצמבר 2003 בשל העובדה שהם החזיקו בדרכונים אירנים ולא יכלו לצאת שנים את גבולות ארה"ב.

ורק בדצמבר 2003 הם הגיעו לארץ ונכחו לדעת מה הם פעולות הבנק.

ה)      על פי סעיף 7 לחוק ההתיישנות, כאשר עילת התובענה היא תרמית או הונאה, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודע לתובע על תרמית או ההונאה.

ו)        לחלופין טענה התובעת, כי לא חל במקרה דנן סעיף 8 לחוק ההתיישנות.